חיפוש אישי
|
אתר פיזיותרפיה מידע פיזיולוגי ותרגילי פיזיותרפיה
משה ברטר
פיזיותרפיסט מוסמך BPT ,IPTS ,CLT
| דף הבית | אודות | תודות | תרגילים | קישורים | צור קשר |
פיזיולוגיה:
פטולוגיות:
שיטות טיפול:
|
הכל אודות shin splintsהמונח shin splints נטבע בפעם הראשונה בשנת 1967 ע"י ד"ר slocum, שהשתמש בביטוי לתאר סינדרום(תופעה שבה מספר מצבים קליניים מתגלים על ידי סימנים, תסמינים או תופעות בלתי רגילות שמתאגדים ביחד) של "שימוש יתר"(over use). על פי איגוד הרפואה האמריקאי המונח shin splints מציג מקרה קליני מאוד ספציפי. כיום רופאים רבים משתמשים במונח shin splints באופן לא ספציפי, כאשר הנבדק מתאר אוסף סימפטומים ותלונות אופייניות. המונח shin splints הפך לשם כללי ,שמכיל תחתיו מספר פתולוגיות שונות.פתולוגיות כגון:Tibial stress fracture- שבר מאמץ בעצם השוקTibial periostitis- דלקת במעטפת עצם השוק Chronic anterior and/or posterior compartment synd.- תסמונת המדור(קדמי או אחורי) Popliteal artery entrapment- תפס של כלי דם Tibialis anterior and/or posterior muscle strain-מתיחה של שריר באזור השוק Tibialis anterior and/or posterior muscle tendonitis-דלקת בשריר באזור השוק ועוד... בשנים האחרונות, יותר ויותר מחקרים דנים בסוגיה האם ניתן להפסיק את השימוש הכללי במונח shin splints, ולהשתמש במונח אך ורק ל"פציעות בעקבות שימוש יתר"(over use). הקושי לתקן את הטעות הנפוצה בשימוש המונח, טמון בכך שהמונח shin splints מוכר מאוד בקרב האוכלוסייה. ע"פ מחקרים שכיחות הופעת shin splints בקרב רצים מגיעה ל 13-18% מכלל פציעות הגפה התחתונה. סימפטומים ל shin splints-
בשלב ראשוני כאב יופיע שעה שעתיים לאחר סיום הפעילות, כאשר הכאב ממוקד בצד הקידמי פנימי של השוק בשליש התחתון. כאשר המצב מחריף,כאב יופיע גם בשלב מוקדם בריצה ולעיתים גם במנוחה. במישוש ניתן להרגיש גבשושיות קטנות(lumps and bumps). יש מקרים שניתן אף להבחין באודם או נפיחות קלה באזור. גורמים תורמים ל shin splints-באופן כללי מחלקים את הגורמים לshin splints לשתי קטגוריות:גורמים חיצונים-א) ציוד לא מתאיםב) שגיאות במערך האימונים גורמים פנימים-א) ביומכאניקה לקויהב) נתונים אנתרופומטרים במכלול הנתונים הביומכאנים אחד הגורמים החשובים לshin splints הינו מנח פרונציה במפרק הקרסול(subtalar jt.). מנח זה גורם לשרירים בצד האחורי מרכזי של השוק לעבוד באופן אקסצנטרי מוגזם בניסיון להתנגד לתנועה העודפת. מאמץ זה מתבטא בכאב בנקודת האחז של השריר לעצם השוק, ולעיתים לאורך כל השריר. Flatfoot- פלטפוסבמנח זה שרירי המדור האחורי העמוק ( deep post compartment) מונחים במצב מאורך ונאלצים להתכווץ באופן אקסצנטרי קשה יותר ולאורך יותר טווח לאחר נחיתת העקב. בזמן ניתוק כף הרגל בריצה שרירים אלו צריכים להתכווץ לאורך טווח גדול יותר כדי להשלים את תנועת הסופינציה וליצור מנוף קשיח לדחיפה קדימה.המתח המתמשך הזה מוביל לאחת משתי הפציעות:Tibial periostitisאו Chronic deep posterior compartment synd. אשר שתיהן נכללות תחת הכותרת shin splints. ע"פ bennell et al אצל כ-70% מהרצים שסבלו משברי מאמץ או shin splints נמצא הבדל באורך הרגלים.(נתונים אנתרופומטרים) משטחי ריצה-ריצה בירידה, במיוחד ירידה עם סיבוב/פניה, ריצה בזיג זג, ריצה בשיפוע צד כל אלו גורמים חיצונים שמגבירים את כוחות הגזירה הפועלים על עצם השוק, ומעלים באופן ניכר את הסיכון לshin splints. משטחי ריצה כמו דשא, חול רך ושולי הכביש לרוב מאוד לא סדירים בהמשכיות שלהם, ולכן יש להיזהר בשימוש בהם כתחליף חד פעמי לריצה ארוכה במסלול או כביש.חול רך ובוץ מאפשרים שקיעת עקב ,אשר יוצרת עומס מוגבר על שרירי השוק האחוריים. נוצר מצב של כיפוף אנורמאלי של עצם השוק והמתח על מעטפת העצם מוגבר מאוד. רצים צריכים להימנע משינוי חד פעמי במשטח הריצה עליו הם רגילים להתאמן, על מנת להפחית סיכון לפציעה תוך כדי שינוי משטחי ריצה יש לתרגל מספר אימונים בעומס קל על משטחים שונים. חוסר איזון שרירי עלול ליצור shin splints . לדוגמא: מצב בו שריר הסובך מכווצים זמן רב בעקבות סדרת אימונים קשים, יגרמו להגבלה בטווח התנועה בקרסול(בעיקר לכיוון פלקס), וכך גוברת הנטייה לפרונציה אשר מובילה לסיבוב פנימי של עצם השוק וסטרס מוגבר. Shin splints בנשים-בעבר פורסמו מחקרים שבהם נמצא קשר בין חוסר הורמונאלי לshin splints. אך כיום במחקרים עדכניים לא נמצאים סימוכין לטענה. בעבר נטען שתרופות להסדרת המחזור מעלות את רמת האסטרוגן ומגנות על העצם, הנושא שנוי במחלוקת עד היום.הדמיה-צילום רנטגן-לא יעיל מבחינת אבחון shin splints, אך נועד לשלול פתולוגיות נדירות יותר בעצם(גידול או שבר), לרוב במקרים של תלונות על shin splints תוצאות הצילום תקינות.מיפוי עצמות עם חומר ניגוד-המיפוי נועד לאבחן או לשלול שברי מאמץ בעצם השוק, בעזרת מיפוי עצמות ניתן לבצע הבחנה בין מספר פתולוגיות שונות. כאשר מתקבלת תמונה של צבר נקודתי זה מאפיין שבר מאמץ, לעומת זאת כשיש קליטה לאורך כל האספקט האחורי המצב מאפיין Tibial stress synd. .טיפול ב shin splints- גישה שמרניתהמכנה המשותף לכל תוכניות הטיפול השמרני מתחיל בהפחתת עומס דהיינו מנוחה חלקית. לעיתים מומלץ על שינוי סוג הפעילות על מנת לשמור על כושר אירובי.כיום ,מנוחה מוחלטת מפעילות איננה מומלץ במקרה של shin splints מכיוון שנמצא שבחזרה לפעילות הסיכון פציעה חוזרת גבוה יותר לאחר תקופת מנוחה מוחלטת. טיפול במרכזי הכאב יעשה ע"י עיסוי,קרח, לייזר, אולטרסאונד טיפולי ותרופות אנטי דלקתיות (NSAIDS) . בשלב כרוני- מתיחות, תרגול לחיזוק שרירים ויציבות מדרס- במקרים מסוימים זהו הפתרון לטווח הארוך, יש לוודא שהמדרס מונע יתר פרונציה. לא רק במצב סטטי אלא תוך כדי ריצה. במספר מחקרים הודגם שתוספת לשיכוך האימפקט בלבד ללא תיקון יציבתי יוצר אפקט חיובי. בטיפול תרופתי, יש לתת דגש על הקלה בתוכנית האימון למרות שחלה ירידה בסימפטומים ומורגש שיפור. תרופות ממשפחת האנטי דלקתי הינן תרופות נגד כאב, וכך חומרת הshin splints מטושטשת והספורטאי חשוף לפציעה חמורה יותר. שרוול לחץ-COMPRESSION- נמצא שחבישות ואביזרי לחץ על השוק גורמים להקלה וחזרה מהירה יותר לפעילות מלאה. טיפול ניתוחי ב shin splints-בניתוח מבוצע שחרור וניתוק של רקמת החיבור(פסיה) האחורית והחיבור למעטפת עצם השוק. הנתונים על תוצאות הניתוח לא אחידות ומדווח על 29-80% הצלחה.במקרים בהם מאובחן Chronic compartment synd. הטיפול השמרני איננו יעיל, והאופציה הניתוחית מוצלחת מאוד. רשימת מקורות : |
|||
|
משה ברטר
פיזיותרפיסט מוסמך BPT ,IPTS ,CLT
נייד:
050-5550598
|
|
|||