הסינדרום ITBF תואר לראשונה ע"י Renne בשנת 1975, ככאב שמורגש בצד החיצוני של הברך בזמן פעילות כמו ריצה ורכיבת אופנים.(1) בשנות השבעים והשמונים שכיחות הופעת ITBFS עמדה על כ- 1.5% לערך , לאחר שנות השמונים ספורט הסבולת הפך לפופולארי מאוד, ואיתו שכיחות הופעת הסנדרום.(1) במחקרים מאוד ספציפיים מדווחת שכיחות של עד 52% מכלל פציעות הברך הלא טראומטיות. כיום מקובל לדבר על שכיחות של 8-12% ברצי מרתון מסך כלל הפציעות של שימוש יתר.(1,2)
אז מהו ITBFS ?
בספרות הרפואית מוגדר סינדרום ITB כפציעה לא טראומטית, בעקבות שימוש יתר הנגרם כתוצאה מחיכוך/שפשוף של האזור המרוחק הגידי על Lateral epicondyle of femur- הקונדייל החיצוני המרוחק של עצם הירך.(1)
התיאוריה הנלמדת והמקובלת ביותר שמסבירה את ITBFS טוענת שהסינדרום מערב מצב דלקתי וגירוי של המעטפת הסינוביאלית , מרבית הגירוי מתרכז בסיבים האחוריים של ה-ITB. במקרים חמורים תתכן דלקת של הפריאוסט(מעטפת העצם-periosteum) של עצם הירך באזור הקונדייל החיצוני (Lateral epicondyle of femur).(1)
מחקרים ביומכאנים שנעשו על רצים עם ITBFS הדגימו שבזמן הנחיתה של הרגל בריצה(0.1-0.05 השנייה) רקמת הITB נלחצת כנגד הקונדייל החיצוני של עצם הירך, כאשר כיפוף הברך נע בערך בין 20-30 מעלות.(2-5)
ה ITB הינו המשך לחלק הגידי של שריר ה-Tensor facia lata(TFL) , עם תוספת של סיבים משרירי ה-Gluteal(קבוצת שרירי הישבן), נקודת האחז של הITB באזור המקורב מתבצעת דרך רקמת חיבור(intermuscular septum) מהצד החיצוני בירך. רקמת חיבור זו חודרת לעומק עד לעצם הירך בצידה האחורי למשטח קשיח שנקרא linea aspera . רקמת הפסיה העמוקה מורכבת מסיבי השרירים biceps femoris (ירך אחורי) ו-vastus lateralis(ירך קדמי- חלק משריר הארבע ראשי).
באזור המרוחק הITB מתפרס כמו מניפה, ומתחבר לגבול החיצוני של הפיקה(lateral border of patella) , לריקמת החיבור החיצונית של הפיקה(lateral retinaculum), ולבליטה גרמית בעצם השוק(Tibia) בשם Gerdys tubercle .(2,4)
אטיולוגיה-
נמצאו מספר גורמים שמקשרים בין ריצה להופעת ITBFS.
1) ריצה מוגזמת באותו כיוון במסלול הריצה.
2) תוספת מרחק ריצה שבועי גבוה מהנורמה אליה רגיל הרץ.
3) ריצה במדרון (downhill running).
4) הבדל באורך רגליים.
5) מנח ברכיים ורוס( ברך O).
6) עודף פרונציה בקרסול ובכף הרגל.(2,4,7)
קיימת נטיה מוגברת ל ITBFS אצל רצים עם מבנה גוף רזה ונמוך.(8) באופן כללי יותר סגנון ריצה עם הפחתה בכיפוף הברך בזמן הנחיתה(foot strike) מגביר את החיכוך/לחץ בין ITB לקונדייל החיצוני של עצם הירך(2,4,6)
רצים הסובלים מ-ITBFS נמצאו עם חולשה יחסית בכיפוף וישור ברך, וירידה בכוח מקסימאלי בהשוואה לרגל הבריאה.(6) מחקרים רבים בדקו את תנועת הירך בזמן ריצה ומצאו שאתלטים עם תנועת אדוקציה(רגל נוטה פנימה) מוגברת יותר חשופים לפציעת ITBFS, ולכן קיימת חשיבות רבה לחיזוק שרירי ה-Gluteus(קבוצת שרירי הישבן).
סימפטומים-
הסימפטום העיקרי יהיה תאור של כאב חד או תחושת שריפה בצד החיצוני של הברך. לרוב המתאמן יתחיל ריצה ללא כאב ולאחר זמן מסוים או מרחק מסוים יתפתח הסימפטום. לעיתים הכאב חולף/נרגע במהלך הריצה וחוזר בתחילת האימון הבא. נבדקים רבים מציינים שריצה בירידה, ניסיון להגדיל אורך צעד וישיבה לזמן ממושך עם ברך כפופה מחמירים את הכאב. במקרים חריפים יותר כאב יופיע גם בהליכה, ובזמן ירידת מדרגות. תתכן גם תחושת נימול/הרדמות לאורך ה ITB , ולעיתים נשמע רעש של נקישה או פצפוץ בזמן תנועת הברך מיישור לכיפוף.
טיפול:
לטיפול השמרני בITBFS הצלחה של 94%.(1)
הטיפול השמרני כולל:
טיפול תרופתי – תרופות אנטי דלקתיות ממשפחת ה NSAIDs .
DFM- עיסוי רקמות עמוק
US- אולטרא סאונד טיפולי
עיסוי קרח
אלקטרו תרפיה
זריקת סטרואידים לאזור המרוחק של ה ITB גורמת לשיפור אך שיפור זה הינו לזמן מוגבל. זריקת סטרואידים מחייבת 14 יום ללא
פעילות ספורט.
כאשר ה ITBFS נמשך מעל 14 יום, מומלץ לשלב תרופות נוגדות כאב ותרופות אנטי דלקתיות.
חידושים ותוספות-
גישה נוספת וחדשנית להיווצרות ITBFS טוענת שלאחר בדיקה מעמיקה של המרכיבים האנטומים של הITB ,וניתוח מדויק של התפקוד הביומכאני בזמן תנועה וזוויות היישום לא מתאפשר חיכוך בין הITB לקונדייל החיצוני של עצם הירך. ע"פ גישה זו יש להתייחס לITB כשני חלקים:
1) גידי- שמקורו בסיבי הGluteus , Biceps femoris , Vastus lateralis ,TFL .
ומסתיים בקונדייל החיצוני של עצם הירך .
2) רצועה – שמקורו בקונדייל החיצוני של עצם הירך,ומסתיים ב-Gerdy's tubercle.
בתמיכה של מחקרים נוספים על מעורבות מפרק הירך בסינדרום, משערים שחוסר שליטה בירך בזמן הנחיתה גורם ליצירת אדוקציה(addaction) מוגברת בירך ומתח גבוה על רקמת הITB. מתח זה מוביל לסימפטומים של כאב באזור הברך.(9)
רשימת מקורות :
1) Richard Ellis, Wayne Hing, Duncan Reid. Iliotibial band friction syndrome-a systematic review. Manual therapy Elsevier 12(2007) 200-2008.
2)Michel Fredericson,Chunk Wolf. Iliotibial band syndrome in runners. Sports med 2005;35(5):451-459.
3)Barber FA, Sutker AN. Iliotibial band syndrome. Sports med 1992;14(2):144-8.
4)Clement DB, Taunton JE, Smart GW. A survey of overuse running injuries. Phys sportsmed 1981;9(5):47-58.
5)Lindenburg G,Pinshaw R, Noakes TD. Iliotibial band syndrome in runners. Phys sports med 1984;12(5):118-30.
6) Orchard JW, Fricker PA, Abud AT. Biomechanics of iliotibial band friction syndrome in runners. Am J Sports Med 1996 24(3):375-9.
7) ML Costa, T Marshel, ST Donell, H Phillips.Knee synovial cyst presenting as iliotibial band friction syndrome. The knee 2004 11;247-248.
8)Ross H Miller, JL Lowery, Stacy Meardon. Lower extremity of iliotibial band syndrome during an exhaustive run. Gait and posture 2007 26;407-413.
9)Jhon Fairclough, Koji Hayashi, Hechmi Toumi, et al. Is iliotibial band syndrome really a friction syndrome?. J of science and med in sport 2007 10;74-76.