המילה קרסול מתייחסת באופן אנטומי לשני מפרקים סמוכים.
האחד בין עצמות השוק והשוקית(Tibia+fibula ) לעצם התלוס(Talus ) בלעז נקרא מפרקjt.
talocrural ותפקידו העיקרי ביצוע תנועת "פלקס" ו"פויינט".
השני בין עצם התלוס לעצם העקב(calcaneus ) נקרא בלעז subtalar jt. ותפקידו העיקרי סיבוב כף הרגל לכיוון פנימי
וחיצוני(מונח ששומעים הרבה בחנות הנעלים- פרונציה, סופינציה ).
מפרק הקרסול עטוף בקפסולה(רקמת חיבור חזקה) ומיוצב ע"י רצועות.
צד פנימי קרסול:
בצד הפנימי, הקרסול "מצויד" ברצועה רחבה מאוד ועבה, Deltoid ligament
(מודגשת בשחור).
צד חיצוני קרסול:
בצד החיצוני קיימות שלוש רצועות שתומכות בקרסול ,
הראשונה להיפגע והבעייתית ביותר מודגשת במסגרת השחורה נקראת ATFL -anterior talo-fibular ligament
רצועה זו ברוחב כ-2 ס"מ בממוצע ויחסית לאחרות דקה,תפקידה למנוע את תנועת גלגול כף הרגל פנימה. לכן בזמן ריצה כאשר
מועדים וכף הרגל מתעקמת כלפי פנים(קרסול קורס כלפי חוץ),כל הלחץ מופעל על הרצועות החיצוניות .
מהו נקע בקרסול?
כל פציעה אשר מותחת או קורעת רצועות(ליגמנטים) מייצבים בקרסול.
נקע בקרסול הינו אחת הפציעות השכיחות ביותר בכל תחומי הספורט והפעילות הגופנית.
ע"פ מחקר שנערך באוניברסיטת אוטוגו ניו-זילנד(1), מהווה נקע בקרסול כ-35% מכלל פציעות הגפה התחתונה,
כאשר 28% מהנקעים מתרחשים בזמן ריצה.
באוניברסיטה הסינית של הונג-קונג(2) נאסף מידע על 1715 פציעות ספורט בשנת 2005 ,
מתוכם 240 (14%) מקרים של נקעים בקרסול. כמחציתם בעקבות ספורט קבוצתי(משחקי כדור).
נתון מעניין נוסף ממחקר זה קבע שכ-80% מכלל הנפצעים היו גברים.
כ-40% מהנקעים יהפכו לפציעה כרונית(נקעים חוזרים) רצועה שנקרעה לא תחזור ל-100% מכוחה,
ולכן יש לחזק שרירים, כפיצוי על הירידה ביכולת הרצועה לייצב את הקרסול.
כבר בשנות השבעים מחקרים רבים הדגימו שהסיבה לנקעים חוזרים איננה חולשה שרירית אלא פגיעה בתחושה העמוקה,
בעקבות פגיעה בחיישנים שקיימים ברצועה.
כ-80% מהנקעים בקרסול מערבים את הרצועה בצד החיצוני (ATFL ).
*מתיחה ו/או קרע קל ברצועה
כאב קל עד בינוני בקרסול, רגישות למגע, נפיחות קלה.
אין פגיעה משמעותית בתפקוד היומי, ונשמרת יציבות הקרסול.
*קרע חלקי ברצועה
מתאפיין בשטף דם ונפיחות ניכרת, קושי רב בנשיאת משקל על הרגל, גורם לצליעה.
כאבים עזים בזמן הפציעה. יציבות הקרסול נפגעת חלקית. יתכן איבוד טווחים בתנועת הקרסול.
*קרע מלא ברצועה
שטף דם ונפיחות ניכרת, ללא יכולת לדרוך על הרגל. רגיש מאוד למגע. פגיעה חמורה ביציבות הקרסול.
יש לבצע אבחנה מבדלת משבר תלישה.
התמודדות עם נקע(שיקום הקרסול)
טיפול ראשוני - לפי שיטת .R.I.C.E (מרגע הפציעה עד 72 שעות)
Rest (מנוחה) – הימנעות מפעילות מגבירה כאב. להימנע ככל הניתן מהליכה מלווה בצליעה.
Ice (קירור) – 15-20 דקות קרח כ-5 פעמים ביום (במרווח של כשעתיים). במשך 24-72 שעות מזמן הפציעה.
Compression (לחץ) – חבישה עם תחבושת אלסטית,
מבסיס האצבעות עד מרכז השוק.
יש לחבוש בלחץ קל ושווה.( אם האצבעות קרות או כחולות יש להקל את לחץ חבישה).
Elevation (הגבהה) - הרמת הקרסול הפגוע מעל גובה הלב ככל שניתן לבצע במהלך 48 שעות ראשונות.
רשימת מקורות :
1) Davidson Pl, Chalmers dj, Wilson bd, McBride d, 2007, lower limb injuries in New Zealand defence force-personal:
descriptive epidemiology. Injury prevention research unit, university of otago.
2) Fong DT, Man CY, Yung PS, Cheung SY, Chan KM, 2008, Sport related ankle injuries attending
an accident and emergency department. Elsevier 39(10):1222-7.
3) Surgical vs. conservative treatment for acute injuries of the lateral ligament complex of the
ankle in adults.2005, the Cochrane collaboration.
4) Brukner P, Khan K, 1991, the difficult ankle, Australian family physician 20(7).
5) Intrinsic risk factors for inversion ankle sprain in male subjects, Department of rehabilitation
science and physiotherapy, Ghent University, Belgium.
6) Brukner P, Khan K, 2000, Clinical sports medicine 2nd ed.
McGraw-hill, Roseville, Australia.
7) Hubbard Tj, Hicks-little Ca, 2008, Ankle ligament healing after an acute ankle sprain: an evidence-based approach.
Department of kinesiology, The University of north Carolina, USA.